החיה מסמלת את בעלי החיים
עליהם אנו מצווים לשמור.
אסורה כל פגיעה בהם.
העץ מסמל את הצומח
ממנו אנו נהנים - אסור להכחידו.
העץ אדום כצבע הדם,
זה בא לאמר שהצומח הוא כבעלי החיים.
הכנף מסמלת מלאך שליח,
שליחות בני האדם: לשמור, לטפח, להגן ולחבק
את עולם החי והצומח ומתוך כך,
לצמוח ולהיות לבני אדם טובים יותר,
איש לעצמו ולרעהו.
המלאכים הם אנחנו.
המעויין הירוק מסמל חרב,
חרבה של האהבה
המנצחת במלחמה
על ליבו של האדם.

מי שיחיה ימות ומי שמת קיים

מי שטרחה לשמר
עבר תזדכה
או לא על חומרת
גורלה ואם לא
תתאמן בעבר
עד צאת
גורלה
אל עבר בנוסף

מי שהלכה ולא
שבה בזמן
אל הדרך
ועבר לא היה
וגורל של אחרת
תזדכה אם
בכלל בגורל
לא נמהר
על שהיה
ויהיה שנשאר

מי שיכלה להיות
בעתיד בעלת עבר
וגורל כשרביט
והפכה לשרביט
שמכה בגורל
אי לכך העבר
לא בוטא לא
עבר ונשאר
המטה שהפך
לשרביט אך
בגורל עוד
אין לו עתיד

מי שקבע
צימצום גורלו
לעומת המרחב
של כל עתידו
ישתנה בחטף
או יחטוף עוד
לעד ואז
לפחות ישנה
גם אז

מי שנמס גורלו
בפניו ומת
לשחרר את חייו
לתיקווה אולי עוד
יניח בסיס לעצמו
ואולי עצמו
ישמש עוד
בסיס ותו לא

בעתיד הגורל יהיה
בעבר אך עד אז
רודף העבר את הזמן
ובזנב העבר תמיד
מחייך הגורל שחושב
שתמיד הוא צודק
הלא כן
אז צוחק העבר
בפני הגורל
ידידים או
אוייבים משכבר

אם יכולתי להיות
בגורל ולמשול
לא הייתי צריך
גם מזה ומזה
אך אינני יכול ולכן
בגדול אם אנוע
ודאי לא אחדל
אלא אם דרך
אחרת מצאתי
ובה בוודאי
אהיה גם לעזר

אם יתמיד ויהיה
לא פחות מיפה
ינצל וגורל של
   סוף יהיה לו   
אם יתמיד ויהיה
ולא ינצל
לפחות לדבר עוד
יוכל הוא


אם ימשיך בדרכו
ולא יעצור
יש גורל של שמיש
     מחכה לו     
אם ימשיך וישמש
רק
גורל שכזה
לא יאה לא יהיה
לא אחר

היתה מה שהיתה
ולרגע הציצה
אך ההיא נפלה הצידה
לא קמה
רק דמות מקיימת איזו דרך
של זו שעוד לא התעוררה לה בפלך

מה שחוותה לא ידעה
וכשידעה בחרה לא לחוות
עד שחוותה שהפסידה הכל
הפסידה
ירווח לה מאוד

מצא בעצמו את ההפך שלו
מצא חן אך לא חינני דיו
אז עשה הכל לחרב
והצליח עד שסר חינו

התחילה יפה להציץ בעולם
אך בחרה לחזור לאדמת ילדותה
אל שיא של בדד ויומרה של לבד
יש בה כשל אך לא נכות של ממש

עשה בכמות שהספיקה אח"כ לנוח
רצה ואצה לו דרך השקט
במנוחה לא היתה בליבו תקומה
אך החליט בכל זאת ללכת על כל הקופה
ככה לא סתם

קיבלה הקדמה לחיים
וטיפסה בסולם כאישה כשווה
אך בדרך נפלה לה רוח
אותה מחפשת במקום משלה

חיכתה והמתינה לרגע שבא
ובהלם היתה עשתה וניסתה
ונפלה בשקרים של עצמה
ראתה והחכימה
אך כאישה היא אינה

נולד כאביו וגדל כאימו
ויצא לחופשי אל הדרור של נפשו
וניסה ועשה ולימד ולמד
אך את תואר הטוהר הוא דוחה מעליו

קם מנפילה ונפל מתקומה
מנסה ת'חיים וכניסיון חי
את דרכו עוד ימצא במזל או שלא

עמד בפרץ ללא כל פירצה
כך בתוכו מצא אותה
לכן ידע ולא שתק
אלא בעשייה

עמדה עמידה של ממש
אך נפלה כאילו לא קרה לה דבר
כאילו לא נפלה
וחזרה לעצמה בטוחה

היה בתוכו כאסיר
יצא לחופשי כלוא בעתיד
למד אך שכח תלמודו
את הכלל יבקש
עד ימצא בחופשי את עצמו

מגלה שיכולה נראה שאיטית במימושה –
מגלה שיכולה אך עדיין נשלטת בפחד

יכולה אך תקועה בבשר בנפשה גמלה החלטה –
יכולה מה שרוצה

תעשה כשתוכל היא אומרת אך עושה גם מעט שיכולה –
יותר מתמיד לעצמה יכולה

יכולה כבר מזמן להיות הגדולה שלפני בנתיים היא מעט –
יכולה זה נראה גם באין התמדה

יכולה זה נכון אז מה –
יכולה לא עושה כפי יכולתה

יכולה להיות טובה במסגרת שלה משהוגדר מצבה –
יכולה וטובה במסגרת שלה

ברור שיכול אך לא מצליח לבדו -
ברור שיכול כי לא לבדו

לא יכולה כל עוד אינה ברוחה -
אינה יכולה? כבר ברור לה הפסדה

לא יכול נקודה פסיק סימן שאלה -
יכול לא יכול עניין של בחירה

יכול - לעיתים יותר ופחות מתחלף -
יכול יותר מתמיד

כבר יכולה וגם לקלקל לעצמה -
יכולה לקלקל לעצמה / לסדר את עצמה

מראה שיכול הסכים לשוב לאחור -
יכול עם יסכים

מי כמוהו בגברים מדבר ורק
מי ביננו הגברים טוב היום עכשיו



מי ומי עוד לא יָדַע
מי רוצה עכשיו
מי הוא גבר בגברים
שילך בָסך



יד ביד ואין בילתי אין זָכַר בעדר
יש אחד ויש שלושה יש 80 בסדר

אין הוא פה גם לא בכלל
אז מדוע עלם
תבקש את נפשך לקבל ת'עצם



אין ואין גם לא פה בוודאי בָשַם
אין ואין ואין בכלל
מודעות של כאן



אין הוא כאן ואין הוא פה
אין בכלל לו שֵם מי כמוהו
ידבר את חייו כמת

אין היא כאן
ואין היא שם
כאן ושם ודאי היא


יש תפיסה גם הבנה
לעיתים בוהק לו רגש
לבד אפשר אמת לצמצם בעצם


אין היא פה ואין היא שם
בוודאי המסר
לא מתאים לחביבה אלא בעוד חלד

קראה פה טרחה שם
אל הרוח לא הגיעה לא הבינה עד עתה


קראה הבינה טרחה ושוב הפנימה
את המסר לא בדקה עם מי שבתוכו תשובה


טרחה מעט הפנימה שהבינה
את המסר דחתה לעוד ימים ימימה


מאוד רצתה לטרוח להבין אולי מכך לפסוע
אין תכלית ואין תועלת אם בנפשה אין רגש

זה שאין בו דופי לא ירחם על אדם יהא אשר יהיה
המרחמים את חיבת המרוחמים יבקשו
אין קשה מזה לזה שאין בו דופי
להניח לאחרים לנפשם
זה שאין בו דופי יניחם לנפשם
יתמכם כמו שהם
... ואם האחרים אינם חסרי דופי
יהא אז על חסר הדופי
להיות חסר דופי ולא לאמר מילה
רק הרואה חסר הצורה יוכל להרשות לעצמו
לעזור לאחרים
המאמץ שלנו לעזור לאחרים
הוא שרירותי ומונחה באינטרס העצמי שלנו לבדו
אם נניחם לנפשם
יצברו אולי עוצמה אישית די צורכם
לפנות לדרכם

מנהיג לא מאמין
למה שהוא חושב מרגיש יודע מבין תופס
מנהיג מתחדש כל העת (מעניין לו לעניין)
מנהיג מחדש לעצמו בכל פעם קצת
- חווה אחרת
מנהיג מתגבר על פחדיו
בכל עת שהוא נדרש לעבודה
המשפיעה על גורלם של אחרים
זהיר בכבודם של אחרים זוכר את כובד אחריותו
מנהיג נמצא בכאבו כל העת
מנהיג שלא כואב כל העת לא מרגיש/לא זוכר
כאבם של אחרים
מנהיג זוכר בכל רגע מהיכן הוא בא
על מנת ללמד בדרכו
האינפורמציה המתקבלת אצל המנהיג
לעולם מתקדמת מסה"כ
הוויתו תפיסותיו ריגשותיו וחוויותיו
לכן עליו להיות לעולם כלי של אהבה
מנהיג נבחר
ע"י העולם הסובב אותו ע"י בוחריו וע"י עצמו

מצפים לקבל מכם אהבה
בשביל זה צריך לשנות
להסכים להשראה
מאין גבולות מחברות אין קץ הופכת עולמות
השליטה בזמן נקבעת על ידי העושים ברגע
את הנדרש לעשותו - ואהבת לרעך כמוך
שותפות אמת אכפתיות אחריות מאין כמוה
אהבת אדם
השליטה בחיינו מיותרת
להולכים בדרך בזמנם – חיים ללא מאמץ
המאמץ הוא השארות במצב גולמי עכשווי
רק הרפיית אחיזה משמשת דלת לשינוי
את המסר אפשר להשלים רק במידה
שאין בה אנוכיות כלל

יש סתירה שאין בה רע
אלא בלמידה
אלא ללמידה

זכרון הלומדים את הדרך - בזוכרנו את ציון
לא בכינו לא ישבנו לא עלינו לא בדקנו לא הסקנו לא בדינו
לא הירצנו מפנינו לא החשבנו לא אהבנו לא שנאנו את כולם.

בזוכרינו את ציון    ממקום מושבנו שמחוץ לארץ המקור
בכינו                   לעולם לא ינותק הבשר מערש היותו
ישבנו                   אין מקום מושבינו קובע
                          אלא הזמן קובע אותו - העתיד
עלינו                   לא עלינו למקום אחר עלינו על אחרת
בדקנו                  בדקנו את המוגמר את שנראה שניתן לשנות -
                          אין הבדיקה אלא הליך של למידה
הסקנו                  הסקנו את החום לאנושי
בדינו                   את סיפור הקבוצה הזו
הירצנו                 לא זקנים הפכנו אך ברצינות זקנת חכם יש
החשבנו               החשבנו את שהיה בעבר שם אותו השארנו
אהבנו                  את שנוצר מחוץ לנו
שנאנו                  את התקופה לה קראנו – למידה

יומו של השקרן
אינו מתחיל אינו נגמר
שקרן איננו חי
הוא מין פיחלוץ
שחזור תוכנה
שאין לה מלבדה
ואין לה שורש בקיום
יש לה קיום של שורש רע
וה"אדם" שבתוכה
שקרן וכמה טוב שלא יהיה
הוא לא יהיה אף פעם
כי אם הטוב מושתת
על שורש רע
הטוב הוא שקר
והשקר רע

מפתח הזמן
המקום בו הזמן הופך להיות קצר מעצמו
וההתרחשויות העתידיות באות מאליהן
התוצאה – קיצור סבל הנפש
גם אם אין שינוי של מועד

כל אמת הנשמעת באוזנינו או מורגשת בגופינו –
מתהווה בנו בכאב עז
הכאב כבד מנשוא
מפעיל את אוטומט הדיכאון
המגן (מדכא) ממכאוב
הכאב הוא האישור לכך
שבאמת פגשנו

הנולד עוור –
המטריקס עוור לאמת/לעצמו
מתייחס אחרת לחיים מזה
שראייתו נשללה ממנו –
היודע את עיוורינו ורואה את מה שהוא מפסיד
הטירון חש כי הדרך הופכת את חייו לעבודה שחורה
וחייו אינם אלא סבל מתמיד
אולי יהפוך ויהיה לתלמיד
התלמיד מתקדם בסבלנות ובצניעות
שתתהווה בהמשך דרכו לפשטות
אין סיום לדרך ואין בה קצה
חלק יתפכחו לחולשתם ויוותרו
חלק יתהוו לגרעינים
הדרך לדרך–
ויתור על התפקיד אותו עיצבתי לעצמי
זניחת המשחק המוכר לי
שימת חיץ ברור בפני מחלות הנפש
– קץ הילדות
הכל הוא אשלייה המסתירה את האמת
והאמת רק בתוך הבשר חיה
ואין מלבד האהבה

מכבש הלחצים המתפתח
מגיע לבשלות
כל אחד בתוכו מגלה אותו
החוכמה היא לנצלו לשינוי מהיר
עכשיו
טרם קריסה אל נשיית הסבל
זהו תורכם להופיע

בהווית היום אין תנאים ליצירת הקונטרולר
שיחזיק את האיזון בין מה שהייתם למה שאתם -
אלו שתהיו בעתיד.
יש כאוס עכשיו וממנו יוולדו התנאים ליצירת הדמות.
התנאים הם חוטבי עצים ושואבי מים מצויינים
ומעשים טובים בין אדם לחברו למקום.
אין בכוונתכם לוותר על הקיום הנוכחי שהוא כל חייכם,
אי אפשר לוותר ללא ייצור
דמות שתחליף את הקיום הנוכחי בנוכחות אחרת
כזו שתאפשר התפתחות תנאים לקונטרולר.
כשזה יתהווה בכם
יבוא זמנכם לפגוש את בן האדם -
הקיום האחר שטרם נוצר
מסה של צבע אפור ולבן - צבע הכלום
הוא מצע ההולדת של בן האדם.

קבעתם לכם מכשול
והחלטתם שלא לעבור אותו
היו אחראים לפחות לחיות
בהכרת מעשה זה
שיהיה תלוי לפניכם כל העת
מסביר לכם את פשר היותכם
תקועים בחייכם ללא יכולת להתקדם
אל מעבר לעצמכם
אומללים מרפיסותכם
אבודים ברחמ"צכם (רחמים עצמיים)
בעינוי שאין לו קץ

מי ששם את הסוף הרע בהתחלה
והולך בדרך
לעולם לא יגיע לסוף אחר מרע
חשובה המהות
היא זו המכתיבה את המסר
לסוף

הדרך פשוטה להבנה -
הטמעת זיכרון הדרך בהטבעה בבשר
באינפורמציות ידועות שוב ושוב
עד להיווצרות קונט - רולר =
מייצג אחר ששולט בעצמו ללא עוררין
הבירור הינו חרוז בשרשרת ההמשך
שלב הבירורים הינו קצר כי סופו ברור - משיכת הזמן
במקומו יגיע שלב הלמידה הבא:
בידוד הלוחם בעצמו
שלא בא לכדי תוצאה מניבת שינוי בדרכו
שלב למידה אינו עונש אלא בפי המורה
הרואה את בזבוז הזמן כעונש החמור ביותר
שנגזר על הגוף שאינו עוצר את הזמן
על הרוח שאינה מתקיימת עוד בבשר
על הנפש המעוכה

בעת שכזו
נשקוט ונפנים את אשר על עצמינו מגלים -
האמת לאמיתה שאיננו
כפי שאנו חושבים
נוותר על ה"פגיעה בכבודנו"
עברנו עוברים ונעבור בצומת הזו
עוד הרבה פעמים
אין באמת נפילה התדרדרות תקיעות
אף לא התקדמות
מה שיש זו שפיטתנו את הקורה לנו
בעיני נוחותינו ודעתינו
חיים של ממש הם עתירי דמיון
מלאים בהתרחשויות

חולשת הנפש אין בה ממש
היא אמת של רגע
צומת דרכים
מבחן של מנהיגות עצמית
האם תבוא פעולתינו
מתוך תפיסה של חולשה
או עוצמה של ממש
חולשת נפש אינה
דבר רע או חסר תועלת להיפך
היא "עין של אמת" להתבוננות שלנו בנו
במצבינו ברגע נתון
חולשת הנפש הינה תופעה שמתרחשת
לאחר שהכיווץ בו היינו נתונים משתחרר
"הכיווץ" הינו תקופה של
איסוף חוויות וגדילה מתוכן
משהו שקרוב מאוד בתחושה
לשינוי של ממש

מזמור האב
אין לך חיים מבלעדיי בני
אני אותם נתתי
אין לך איש מבלעדיי
את נאמנותך ביקשתי
אין לך אותך אלא אותי
בצלמי נבראת
אם כך איך תהין להתהולל
מעבר לתחומיי
איך תוסיף להאמין שבלעדיי
אתה חי את עצמך
בדרכי לך ואת שירי שיר
לבני בניך
כי העולם הזה סובב
כל עוד העסק יתקיים
משפחתי קבוע לא פרוץ
בלי חריגה מהנורמלי
לא יצירות ולא אילתור

טובל ושרץ הינו
שחרור הרסן הוא עניין אידיאולוגי בלבד
אין לו שום קשר עם האמת המתרחשת מאז ומתמיד
לקליפת שום/בצל אין חיים משלה היא כולה משל
לאי קיום או קיום מעליב של עצמה
אם אין לקיום שליטה על עצמו
אין לאי הקיום דבר
הקיום ואי הקיום אחד הם כשמדובר בבשר
הקשר בין השניים אינו מקרי הוא מקרה
מקרה מלשון קרוי מלשון קרוא מלשון קורה
ההיפך מהנ"ל הוא הבורא
מי שמשחרר את הרסן הוא אתם מי שנותן לו
חותמת הוא אתם
המרחק בין השחרור לבין החתימה הינו זמן
הזמן מתארך במידה לכולם
מתקצר זמן החיים

שעמום זה כשמתעסקים
אך ורק במה שאין אפשרות להתחמק ממנו
כי מוכרחים כי לא נעים
כי חייבים לעבוד וכיו"ב
מעניין זה
כשאין חלוקה לעיניינים ואינטרסים
אלא הקשבה לרחשים ופעולה צמודה להם
שעמום זה כשחיים
תחת שלטון הדו-שיח
במקום לנהל דו-שיח מעניין ללמידת החיים
ולהכרתם כמעניינים
מעניין זה כשאיני משתעמם מעצמי
כשאין לי בעיה להיות שרוי ב"אין עניין"
ללא הסחות דעת למיניהן
וללא ציפיות מעצמי למלא את הריק
שאני מפרשו כשעמום

אסור להעיר את המתים
(להפריע בתשלום שכר הבחירה)
הערתם פוגעת ביכולתם
להתעורר אל הכרתם
מעכבת אותם לפרק זמן או לנצח
עדיף כאב האין
מאשר שמחה לרגע
ממפגש שלא יתן
אלא ניחום
ששוויו שווא

נאמר שהבחירה נעשתה
ונותר רק להבינה =
לחוות את הבחירה שתהווה את זכרון הדרך.
חל תשלום שכר הבחירה.
נאמר שהאדם נמדד לפי בחירותיו:
האדם אחראי על הבחירות שלו
(ושל אחרים כתוצאה מהיותו),
הוא מסוגל לבחור,
הוא צריך לבחור, הוא בוחר.
הוא משלם את שכר בחירותיו.
מה לזכרון הדרך ולנאמר מעלה
ואיך יתכן קיומן של 2 האמיתות:
הבחירה הקבועה מראש,
שלא תלוייה כלל ברצונו של האדם.
רצונו של האדם המתממש כבחירתו,
הכל קבוע מראש.

הכורה בור בו יפול ולאדרת יהיה בתוך זמנו
הזמן יתקצר במידה לכולם
אך לפני תקום סערה בעולם
הזמן יתקצר במידה לכולם
אך לפני תקום סערה בעולם
מי שמשלם לומד לפחות
את מחיר תשלומו -
סערה בזמנה
יותר יהיה זה רווח נקי של שינוי
יותר יהיה זה רווח נקי של שינוי
פחות ופחות זה כל הזמן ממילא
אז שינוי יש לעשות
לא לחכות לפחות ופחות
שיביא במזל רצון לשנות
רצון לשנות אם אין -
רמייה המשמשת כאמת את אדונה
הבוגד בעצמו הוא בגידה
הבוגד בעצמו הוא בגידה
ולכן יש להבין את הנפילה הקבועה
כמציאות ששינוייה קטן בהרבה אף מהמחשבה

בנפול השחקן
בלא דמות
תהפוך היצירה
להיות הוא
בנפול השחקן
אם אין בו יצירה
יוותרו לו
רסיסיו
בנפול השחקן
מרסיס יבנה הר
כך צריך
אלא אם "מהר" יוותר אך רסיס
בנפול השחקן
הולך ועובר לו עולם
ומה יעשה האדם
יתפוס בו או ירפה וירווח

משפט האהבה
בחלד יש יקום והוא יקום
בחלד יש אנוש והוא יפול
בחלד יש אדם שלא יפול למרות הכל
כי את פחדיו ורחמ"צו (רחמים עצמיים)
ימסור למענו
בחלד יש יקום והוא יקום ברבות
בחלד יש אנוש והוא יפול כי אין הוא טוב
בחלד יש אדם שלא יפול כי את עצמו
מסר לטוב מסר שמו מסר
בחלד עוד יקום מסדר חדש
והוא למרות הכל לא ישנה דבר
מי שהלך בדרך יתקיים ולא יפול
מי שיפול יוכל בדרך להלך עוד בזמנו
ומי שאת עצמו הפיל למרות הכל
ישא בראש מעייניו רק את עצמו

אף לא שגיאה אחת מיותרת

והיא אם הצלחתו

הן היו מעשה אחד של אהבה =
מעשה מושלם =
האפשרות היחידה הקיימת באמת
הן עשו את שלהן יחדיו
במעשה שאינו מטרה
ומטרה שאינה אלא המעשה
אין ההנאה מהמעשה מושפעת
מהידיעה של/על המעשה
עברו או עתידו
אלא ממעופו של הרגע
שלּו היה נמשך לנצח
היה יפה לאין ערוך
מסיומו המוחלט

בדרכי היום
התבוננתי במעופה
של להקת ציפורים קטנה
הן טסו ב - V SHAPE
היתה זו שעפה ראשונה
ומשני צידיה
שתי שורות של ציפורים
ברווח הולך וגדל ביניהן
ככל שהתארכו הצלעות
14 ציפורים סה"כ
אך איזו עוצמה של אחת
כשהבטתי בהן התמלא ליבי
חיוך של אהבה -
מעשה של אמת בחיים

אין טוב שיכול לאנוש
פחד מרגש של אהבה
מביא אנשים
אל פחת נפשם
בפחת הנפש נשאר הגוף
חסין או פגיע
פחות מתירוץ של
אי עשייה לשינוי
במקום שכזה
חוגג לו השרץ
יותר מתמיד
כי אין כמו הפחד מרגש
להוציא מהדעת את האיש

יש כוח שאין לו מאפיינים,
יודעים על קיומו אך מהו לא יודעים.
אין לו הסברים,
הוא לא ניתן לשליטה ותימרון
ומכאן חוזקו ובלעדיותו – זו הרכות.
פתח הוא סדק בין עולמות,
מעבר בין עולם האישיות המוגבל לחלוטין
(בו אנו שולטים באמצעות הסבר ע"מ להבטיח סדר),
לבין עולם ההוויה שאינו ניתן לשליטה
ואינו ידוע כלל.
עולם אחר.
אין סדר בקיים,
למעט אשליית הסדר,
האישיות המתבוננת היא שיוצרת סדר בקיים
וחוסמת אפשרות להתפעמות מהחדש.
שליטה אינה קובעת דבר,
שליטה היא רעיון,
עניין של יחסיות.

החיפוש אחר המפלט מעצמו
הרצון בהישג שרשום רק על שמו
החזרה למשהו שבדמותו יצליח לחפות
על הכשלון בדרכו הנבחרת עד כה
מייצרת את"העוז"
לעשות מעשים שלא העז לעשות
בתקווה שיחלצוהו מהבוץ
מהמבוי הסתום של עצמו
ע"מ לזכות לפחות
בשכחה שינה ועילפון

זכרון הדרך אינו מאלץ אותנו
לחשוב טוב יותר
אף לא להרגיש
זכרון הדרך בבירור
הוא כל שצריך לנו
להימנע מטעויות חוזרות ונישנות
אנשים אחרים אינם אחרים כלל
הם בבואתכם
כל שהייתם הינכם ומסוגלותכם העתידית
ההבדל (שלא קיים ממש עדיין) נעוץ
בזכרון הדרך הקבוצתי שלכם
זה הכל
אין אתם מפותחים יודעים טוב מהם
אף לא בדבר
הכל מוכל בכל בשר בכל גוף קיים
אותו פוטנציאל ללמידה לאהבה
ואף טבוע בו זכרון הדרך
כפי שטבוע בכם

הזמן אינו מונה את עצמו
החיים הם מעגל סגור
הזמן הוא פיקציה

רשע ותום מתבטאים ברחמים עצמיים
שהינם רחם למצבי הרגשה
הם הביטוי לאי הסיפוק מעצמינו
מי שאין בו היכרות עם אהבה
אין לו אפשרות לבחור בין תום לרשע
ובין התום והרשע לעצמו
עדיף מצב רשע
המעשה הבא ממנו מניב
טלטול העמימות
מי שיש בו היכרות עם האהבה
יש בו היכרות מעמיקה
ואף לא תרוץ אחד
לחוסר הכרה
מי שנוטש את זכרון הדרך מת בדרך עצמו

הקורא לעצמו קורא
הנירדם את עצמו מרדים
מי שחי את עצמו ממית
מי שמת חושב את עצמו חי
יודע שהוא מת
ועל זה הוא מתנקם
ומשלם
בזמן
הקורא לעצמו קורא
הנירדם את עצמו מרדים
מי שחי....
מי שמת...
יודע...
ועל
משלם
בזמן

המחשבה שהדרך ידועה
היא דרך בטוחה
לדרך אבודה
המחשבה שאתה בדרך
מראה שאתה חושב את הדרך
לא מהלך בה
המחשבה שאתה יודע את הדרך
מייצרת את הדרך בידיעתך
ואתה "מהלך בה" בטוח - בעומדך
המחשבה שאתה חי כי אתה יודע
מראה בהכרח שאתה
חי את מחשבותיך
הונאה עצמית - אין חסינות בפניה
יש צורך בעמידה מתמדת על המשמר
עדיפה ההיות בין הפטיש לסדן
מאשר היות הסדן
או הפטיש
זוהי ההליכה בדרך
כל פרט אחראי בסופו של דבר על עצמיותו
חווית ההתנהגות העצמית מחייבת ליווי והשגחה
ע י ל א י י ם
בין הפטיש לסדן

זה שעובר את כל המבחנים בלי כשלון אחד
אך עושה לפי כל הקולות שרק אפשר
רק לא לפי הקול האחד והיחיד המיוחד הזה -
הוא איש ללא קול
ללא איש
ללא הוא
כי מיהו זה המתעלם מקול / כל האמת

"החלק" שעושה את הדרך - המהלך בה,
עשייתו היא צבירת חוויות
תוך כדי למידתן שוב ושוב
עד להטמעת תוצרן הסופי בבשר.
החלק אינו קבוע,
החלק הולך וצובר תאוצה,
נפח ומשמעות.
למידתו שווה כל העת לשאר הברואים,
עשייתו אינה שווה כלל.
סכום הזעזועים הינו הסבל
הבא מהפרת נוחות בלבד -
פגיעה בחשיבות העצמית.
הזעזוע הינו עוד מכשיר (תרתי משמע)
להבנת הדרך ודרכה.

אין לאדם המעוניין בחיים אחרים, אב ואם,
יש לו מדריכים שדמותם אינה שזורה בדמותו
והוא אינו שזור בדמותם
(כסיפור המעשה בהורים וילדים).

מי שהתגשם לו חלום
ואינו חש בו בטוב – מעריך את שקורה לו בכל רגע ונהנה
לא תבוא לו עוד התגשמות של חלום
סיוט של ממש

אם נעשתה טעות ולא מסוגלים לעצור,
משנים מיד אחרי -
העולם ממוסך לרגע.
את התחושות הרעות שחשים,
לברר אצל אחרים שחשים גם כן
על מנת לעצור מעשים גרועים
שלנו ושלהם.
אלימות ושנאה יביאו להידרדרות מהירה.
לא להוציא פעולה, לא לדבר,
לעשות הכל על מנת להרגע, זה עובר.
להקשיב לקולם הפנימי של אחרים,
קל בהרבה מלקולי הפנימי.
להמציא את הפתרון והתחקיר שהביא לו,
לא להציג את הבעיה.
מה שחשוב הוא תיקון המצב
על מנת להמשיך הלאה ללא הפרעה.